מזונות בין בני-המשפחה המורחבת

מתי קיימת חובה לזון את ההורים הזקנים?

מזונות בני המשפחה (בשונה ממזונות בן-הזוג או מזונות הילדים הקטינים), אשר קיימות בכל מקרה וללא כל תנאי, חובת תשלום מזונות בני המשפחה חלה רק במידה והתקיימו התנאים הקבועים לכך בחוק. כעת נבחן מהם התנאים אותם דורש החוק על-מנת שניתן יהיה לחייב אדם במזונות בני משפחתו. על-פי החוק, אדם חייב לספק מזונות להוריו הקשישים רק במידה שנתקיימו שלושה תנאים אלה:

(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו; כלומר, אדם יחויב בתשלום מזונות להוריו הזקנים רק אם הוא מסוגל לעמוד בכך מבחינה כלכלית לאחר שסיפק את הצרכים שלו עצמו, של בן-זוגו, של ילדיו הקטינים ושל הילדים הקטינים של בן-זוגו; כלומר, אם נשארה לו מספיק הכנסה המאפשרת זאת.

(2) אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; על-פי דרישה הוגנת זו, נדרש כי ההורה הזקן התובע את המזונות לא יהיה מסוגל לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או מכל מקור אחר, אף-על-פי שהתאמץ לעשות כן. המטרה היא לעודד כל אדם לפרנס ולכלכל עצמו במו ידיו, מבלי להיעזר באחרים, ורק אם אין הדבר עולה בידו למרות מאמציו – רשאי הוא לפנות לבן-משפחתו לתשלום מזונות לפי החוק. המחוקק היה מודע לכך שתשלום המזונות מהווה נטל כלכלי על כתפיו של בן המשפחה, ולכן רצה לוודא כי חובת תשלום המזונות תוטל על אדם רק במקרים בהם אין מנוס מכך.

(3) אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות מבן-זוגו או מהוריו או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע, כאמור, בחוק. תנאי זה קובע כי "סולם הקרובים" (כלומר, הסדר בו הם מנויים בחוק) הינו גם סולם של דרך מימוש הזכות. קרוב משפחה המופיע מאוחר בסעיף חייב רק לאחר שמבקש המזונות פנה אל הקודם לו, והלה לא סיפק את המזונות. כך, למשל, סבא התובע דמי המזונות מנכדו העשיר צריך להוכיח כי אין ביכולתו לקבל מזונות מילדיו. לשם כך עליו להגיש תביעותיו קודם כנגד בנו וביתו, ורק אחר כך רשאי לתבוע את נכדו.

חיוב ילדים לשאת בעלות אחזקת הוריהם בבתי אבות

אחת ההשלכות המעשיות החשובות של החוק בתחום דיני המזונות, הוא הזכות לחייב ילדים בוגרים לשאת בעלות אחזקת הוריהם בבית אבות. כלומר, מכוח סעיף חוק זה ניתן לחייב את ילדיו של אדם לשלם עבור מגורי הקשיש לטיפול ממושך (בית-אבות, מוסד סיעודי וכדומה). מגורים אלו בבית אבות מיועדים לטיפול ממושך נחשבים כחלק מזכותו של ההורה למזונות ומוסדרים באופן מפורש בכללים שקבעו משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות לגבי השתתפות ילדיו של הזקן במימון מגוריו במעון או במוסד.

ואלו הם הנהלים בנושא זה:

1. לגבי בתי אבות לזקנים עצמאיים ולתשושים: תקנות תע"ס שהתקין משרד הרווחה קובעות כי כאשר כל מקורותיו הכלכליים של הזקן אינם מספיקים להוצאת החזקתו במעון, תפנה המחלקה לשירותים חברתיים לכל ילדיו כלותיו /חתניו בדרישה לסייע בדמי ההחזקה, בכפוף לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. הוראות תע"ס קובעות כיצד יחושב הסכום בו יחויבו ילדיו של הזקן לצורך החזקת הוריהם במעון. ההשתתפות תיעשה עד לסך עלות המגורים בבית-האבות.

2. לגבי בתי אבות לזקנים סיעודיים ותשושי נפש: חוזר מנכ"ל משרד הבריאות קובע כי כאשר לחולה אין לו בן/בת-זוג, ואשר נכסיו שלו עצמו אין בהם כדי לממן את עלות האשפוז, תופנה הדרישה להשתתפות במימון האשפוז לילדיו הבוגרים של החולה, בהתאם לחוק לתיקי דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. ילדיו של הזקן ישתתפו במימון, החיוב לא חייב להיות שווה בשווה בין הבנים, אלא ייקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהילדים.

בהתאם לשיעורי החיוב שנקבעו בקובץ הנחיות הביצוע. עוד נקבע בנוהל משרד הבריאות כי "במקרים חריגים, לפי שיקול דעת הצוות המטפל, באישור מיוחד של רופא נפתי/מחוזי, אפשרי אשפוז חולה שטרם נגמר לגביו ההליך לקביעת גובה מימון האשפוז. בנים/בנות המסרבים לשתף פעולה בקביעת גובה השתתפותם במימון האשפוז והאשפוז של החולה הכרחי יש לבצע את האשפוז ולנקוט בהליכים מתאימים כנגד הסרבנים".

בית-אבות שהתשלום אליו באופן פרטי  אשר לדייר המתגורר בו אין יכולת לשלם עבור המגורים. גוף פרטי כזה אינו רשאי לתבוע מזונות מבני-משפחתו של הזקן לפי חוק שירותי הסעד. בשל כך, גופים אלה "מייצרים" פתרונות חוקיים חלופיים:

1. ניתן להחתים את הזקן על התחייבות המאפשרת לאותו גוף למשל, לבית-האבות זכות לתבוע בשמו את הילדים של הקשיש.

2. ניתן להחתים את ילדיו של הזקן כצד נוסף לחוזה כלומר, החוזה ייערך בין הזקן וילדיו לבין בית-האבות, והם יהיו ערבים לתשלום.