יחד עם העלייה המבורכת בתוחלת החיים נחשפים בעולם גם למחלות זקנה שהיו מוכרות פחות בעבר, וכעת הן נפוצות יותר ויותר הגורמות לדמנציה של המוח (שיטיון). אחת מהן היא האלצהיימר, מחלה שאינה ייחודית אמנם לגיל הקשיש אבל מאפיינת בעיקר אותו, עם הזדקנות הגוף והמוח. אלצהיימר גורמת לניוון תאי המוח, דבר שמתבטא תחילה כירידה בתפקוד הקוגניטיבי של החולה, ולאחר אובדן זיכרון משמעותי גם משפיעה בסופו של דבר פיזית, על הגוף. בעולם מוכרים כ- 18 מיליון איש החולים במחלת הדמנציה, ומספרם צפוי להכפיל את עצמו בעשרים השנים הקרובות. משרד הבריאות הישראלי מדווח על כ- 60 אלף חולי אלצהיימר ונוסף עליהם גם כ- 175 אלף מאוכלוסיית הקשישים שסובלים מדמנציה בכלל.
הבעיה העיקרית במחלה היא לאבחן במדויק את האלצהיימר משום שהחולים עצמם מתקשים להבין או להכיר בכך, ומשום שחלק מהתסמינים עלולים להיחשב לפחות בהתחלה לשכחה טבעית בגלל הגיל או פיזור נפש. משום כך, הסביבה הקרובה שלהם חייבת להיות ערנית ולעקוב. אם במשפחתכם מישהו לקה במחלת דמנציה או אלצהיימר על אחת כמה וכמה חובה לשמור על ערנות ולאבחן את המחלה בזמן. הבעיה באלצהיימר אינה הפגיעה המוחית בלבד אלא מה שקורה לאדם שלוקה בה והנזקים שהוא עלול לגרום או שעלולים להיגרם לו בגלל אובדן היכולת להעריך מצבים או להגיב נכון. למחלת האלצהיימר אין טיפול אך ככל שמאבחנים מוקדם יותר אפשר לטפל בחלק מהסימפטומים הנפשיים שהמחלה גורמת, כמו דיכאון. בנוסף, רצוי להיעזר במומחים שיתנו את חוות דעתם ובמקרים קצת יותר קשים או מתקדמים, להכניס את החולה לדיור מוגן כדי לקבל סביבה תומכת לחולה ולמשפחתו.
קיבצנו עבורכם כאן כמה נקודות שיכולות לעזור לכם בזיהוי מוקדם של המחלה.
לפני שאנו ממהרים להיבהל לחינם, ניתן לבדוק האם התסמינים הבאים מוכרים לנו, וללכת להיבדק בהתאם, אם מצאנו שלושה מהם לפחות:
זוהי רשימת מאפיינים שתסייע לאנשים לאבחן את קרוביהם:
ונסיים בברכת רפואה שלמה!