אלצהיימר היא מחלה הפוגעת במוח ופוגעת ביכולות הזיכרון, התפיסה והתפקוד וכן לשינויים קיצוניים בהתנהגותו של הסובל ממחלה זו ובמצבי הרוח מהם הוא סובל. הסובל ממחלת האלצהיימר מאבד את העצמאות ויכולתו לתפקד, בהמשך הוא עלול לאבד שליטה על הסוגרים ולאבד את יכולת הזיכרון לחלוטין, עד שבסופו של דבר מסתיימת המחלה במוות. למחלת האלצהיימר אין כיום טיפול תרופתי מלא, אם כי ישנן תרופות המסוגלות לעכב את התדרדרות המחלה.
מחלת האלצהיימר מתבטאת בשני אפיקים מרכזיים – הראשון שבהם הוא הפן ההתנהגותי של החולה, המגיב תחילה באדישות וחוסר עניין לקורה סביבו, ובהמשך עשוי לפתח אגרסיה והתנהגויות שאינן תואמות את המתרחש בסביבה. חולי אלצהיימר סובלים בדרך כלל מהפרעות בשינה, ויכולים להיות אובססיביים לגבי נושאים מסוימים (כמו הורדת הפח עשרות פעמים ביום) או לעסוק בפעולות חסרות מטרה (לדוגמא, חיפוש משהו במקרר במשך זמן ארוך). מחצית מהלוקים במחלה סובלים מדיכאון, בעיקר כשלב ראשון של המחלה או אז הפגיעה המוחית עדיין קטנה. תופעות אי שקט שמפתחים חולי אלצהיימר קורים בדרך כלל בהמשך הדרך, או אז עשויות להתפתח אפילו התנהגויות אלימות, צעקות או היפראקטיביות, לעיתים עד כדי פסיכוזה והזיות ("מנסים להרוג אותי").
לא ברור מהם הגורמים למחלת אלצהיימר, אם כי ניתן להגדיר מספר קבוצות סיכון של אנשים שהסיכוי שלהם לחלות במחלה הוא גבוה יותר:
פרטים נוספים באתר עמותת האלצהיימר